מי לא חווה את ההתייסרויות, כאבי הבטן, הייאוש והמחשבות הטורדניות שמלוות אותנו בעת כישלון?
אי קבלה לתפקיד שרצינו, מבחן שלא עברנו, יעד שלא השגנו, הבטחה שלא הצלחנו לעמוד בה- כל אלו משקפים לנו תוצאה לא רצויה שהיינו מעדיפים להימנע ממנה. אז
מה ניתן לעשות כשמתאמן/נועץ מגיע אלינו במצב של תסכול, אכזבה אישית ואנרגיות ירודות? ראשית רצוי לתת אפשרות לנועץ להכיר ברגשות השליליים, ל"אוורר"
אותן ולהתייחס אליהן כטבעיות ביותר במצב הקיים. בשלב השני, כדאי לנתח ביחד, מה עבד טוב ומה עבד פחות טוב בדרך למטרה, שהפעם לא הושגה. מעניין, כי פעמים
רבות כשהמטרה אינה מושגת או הנועצים חווים כישלון, קיימת נטייה להניח שהכול לא היה טוב. אולם בזמן שמתחילים לנתח את השלבים השונים בדרך, עולים
תחומים או מקטעים שעבדו ממש טוב וכדאי לשמר גם לפעם הבאה. לדוגמא: למרות שנועץ שלי לא התקבל לתפקיד הרצוי, ראינו שנעשתה עבודת הכנה טובה מאוד
בכל מה שקשור לנטוורקינג המקדים, לאיסוף חומרים לגבי הארגון ומאפייני התפקיד הספציפי, ולגבי הכנת ההצגה העצמית לפגישה וכד'. בשלב זה מומלץ גם לבחון מה
היה בשליטתו של הנועץ, ועליו יש לקחת אחריות, ומה אינו בשליטתו וכדאי להשתחרר ממנו. בשלב האחרון רצוי לבחון מה הנועץ למד מהתהליך, מה הם נקודות
לשיפור ונקודות לשימור על מנת לחוות הצלחה בפעם הבאה.
לא מזמן נתקלתי בדבריו המרגשים של אבדול קאלם (Abdul Kalam), שמהדהדים ומנחים אותי.
רציתי לסיים אתם כצידה קטנה לדרך:
If you fail, never give up because F.A.I.L means First Attempt In Learning . End is not the end, if fact E.N.D means Effort Never Dies. If you get No as an answer, remember N.O means Next Opportunity
!!So lets be positive
אז מהו "הניסיון הראשון בלמידה" של הנועצים שלכם ואיך הם התמודדו עם ניסיון זה?